ע"א 1145/95 יוסף קליין ואח' נ' שמעון אמסלם
עובדות המקרה: מדובר בערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש השלום, שבו חויבו המערערים לשלם למשיב פיצויים בגובה 150,000 בגין לשון הרע. אמסלם, המשיב, הוא שחקן כדורסל. במדור הספורט של עיתון "העיר", המוצא לאור על-ידי המערערים, התפרסמה 1 שעניינה "אולימפיאדת ההומוסקסואלים" (כלשון פסק-הדין) שהייתה עתידה להיערך בקיץ. ב1 התנוססו צילומים של ספורטאים הומואים וספורטאיות לסביות, ובצד שמאל של הצילום בכותרת הראשית של ה1 נכתב "אמסלם לא לבד." לאחר פרסום ה1 ובעקבות פניית אמסלם, פורסמה בעיתון הבהרה – באותיות קטנות – לפיה אין מדובר ברמיזה למיניותו של אמסלם, אלא בפראפרזה על הקריאה "אמסלם ההומו" שרווחה בקרב אוהדי קבוצות יריבות.
ביהמ"ש קמא קיבל את התביעה וקבע כי מדובר בלשון הרע, והשופטת הסבירה כי מקובל עליה שבחברה סובלנית אין מקום לייחס משמעות מעליבה לנטייתו המינית של אדם, "אלא שחברתנו טרם הגיעה למידת סובלנות ופתיחות שכזו והכינוי 'הומו' מהוה עלבון בעיני חלק נכבד מהציבור." הערעור מופנה נגד הכרעה זו של ביהמ"ש קמא.
ההכרעה המשפטית: ביהמ"ש דחה את הערעור, באמצו את נימוקי ביהמ"ש קמא. ביהמ"ש אף ראה לנכון להדגיש כי "מאבק לסובלנות, לפתיחות ולשינוי ערכים" אינו יכול להתנהל על גבו של המשיב.
לפסק הדין בערכאה הקודמת, ראו:
ת"א 20174/94 שמעון אמסלם נ' יוסף קליין ואח'
