סע"ש 22573-02-16 אפריאט - איי.ג'י.אם.די בע"מ

עובדות המקרה: התובע הגיש מועמדות למשרה שפרסמה הנתבעת לתפקיד איש מכירות. בתום הראיון הודיע נציג הנתבעת לתובע כי הוא התקבל לעבודה אך זמן קצר לאחר מכן נשלחה לתובע הודעה כי הנתבעת חזרה בה מהחלטתה לקבלו לעבודה. מספר ימים לאחר מכן פרסם התובע בדף הפייסבוק שלו פוסט שבמרכזו המשפט "לא מאמין שבשנת 2016 לא אתקבל לעבודה בגלל שאני הומו". בית המשפט נדרש לשאלה האם התובע לא התקבל לעבודה בנתבעת בשל נטייתו המינית ובנוסף לשאלה האם פרסום הפוסט בדף הפייסבוק של התובע, לפיו הנתבעת לא קיבלה אותו לעבודה בשל נטייתו המינית, מהווה לשון הרע.

ההכרעה המשפטית: שעה שאדם טוען כי הופלה בעת קבלה לעבודה ונתקיימו בו התנאים והכישורים לקבלה, הרי שנטל ההוכחה מוטל על המעסיק להראות שלא הפלה. התובע התקבל לעבודה מיד בתום ראיון עבודה, וזאת לכאורה הוכחה לכך כי אכן התקיימו בו התנאים והכישורים למלא את המשרה. אלא שלא הייתה מסוימות וגמירות דעת בקבלת התובע לעבודה, שכן בסמוך לאחר קבלת התובע למשרה, חזרה בה הנתבעת מהחלטתה מטעמים מקצועיים. לכן, אין לראות בקבלת התובע לעבודה הוכחה לכך כי התקיימו בו התנאים והכישורים למשרה; גם אם היה נקבע כי הנטל הועבר לנתבעת, הרי שהנתבעת עמדה בנטל להוכיח כי לא הפלתה, שעה שלא הוכח כי אכן ידעה אודות נטייתו המינית של התובע לפני קבלת ההחלטה שלא לקבלו לעבודה. התובע לא הביא ראשית ראיה לכך כי הנתבעת הייתה ערה לדבר נטייתו המינית . בהעדר ידיעה באשר לשיוכו הקבוצתי של דורש העבודה לא תוכל גם להתקיים אפליה הקשורה עימו. לפיכך, אין לקבוע כי הנתבעת הפרה את חוק השוויון. אשר לתביעת לשון הרע, לנתבע לא עומדות ההגנות המנויות בחוק, משאין מדובר בפרסום שהינו אמת ושנעשה בתום לב. נוכח כלל השיקולים בעניין הועמד הפיצוי בגין הוצאת לשון הרע על סך של 15,000 ₪.