ת"א 50407-05-15 האגודה לזכויות הפרט ואח' נ' מגן דוד אדום ואח'

עובדות המקרה: מדובר בבקשה לסילוק תביעה על הסף שהגישו המדינה ומד"א. את התביעה המדוברת הגישו שני תובעים בגין הפלייה בקבלת תרומות דם על רקע מוצא ונטייה מינית. אגודה לשמירת זכויות הפרט הצטרפה להליך מכח ס' 7 לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים, ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. התובעים עתרו לסעדים הצהרתיים אודות בטלותם של ס' 2.6 לשאלון תרומת הדם (בדבר קיום יחסי מין בין גברים מאז שנת 1977) וס' 2.9 לשאלון (אם אדם נולד או התגורר באחת ממדינות אפריקה מעל שנה מאז שנת 1977), בטענה שמדובר בסעיפים הפוגעים בשוויון, בניגוד לחוק איסור הפליה וחוק זכויות החולה, ובניגוד לחוק הגנת הפרטיות. לחילופין עתרו התובעים להורות על החלפת נוסח הסעיפים. בנוסף תבעו פיצוי בסך כולל של 210 אלף ₪. לטענת המבקשות (מד"א והמדינה), לביהמ"ש השלום אין סמכות עניינית לדון בצווים שנתבקשו. הן עתרו למחיקת העילה לפי חוק איסור הפליה, והפנו לכך שהאיסור בחוק מופנה למי שעיסוקו בשירות ציבורי (הגדרה מפורטת שאינה כוללת רפואה).

הכרעת הדין: התביעה נמחקה. נמצא שהתרמת דם אינה נכללת בשירות הציבורי המוגדר בחוק איסור הפליה, וכי המקרה אינו נופל להגדרות הקבועות בחוק זכויות החולה. התכלית הדומיננטית של התביעה היא תקיפת שיקול הדעת מנהלי שעל-פיו הוצאו חוזרי משרד הבריאות ועל-פיו פועלים במד"א, ועל כן, לפי פסק-הדין, הדרך הראויה לתקוף החלטות אלו היא בפני ערכאה מנהלית. לדברי השופט, אין בסיווג העתירה כדי להטיל דופי בחשיבות הנושא – ההיפך, נושא זה מעסיק את הציבור בישראל וברחבי העולם ואין להקל ראש בנושא. אולם, לתפיסתו, הסעד הכספי הוא שולי למהות התביעה ומהווה ניסיון מלאכותי לתקיפה ישירה של החלטה מנהלית המוגשת בבימ"ש אזרחי בכסות של תקיפה עקיפה. מה שיכול היה להיוותר מכתב התביעה הוא תביעה לפיצוי בגין עוולה חוקתית נוכח הפרה נטענת של זכויות השוויון מכח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אך במקרה דנן, לא נתבע סעד בגין כך. בנסיבות העניין ולנוכח החשיבות הציבורית של הנושא, לא ניתן צו להוצאות.