הודעת המדינה וסיכום עבודת הצוות הבין-משרדי בנושא פלסטינים הטוענים למאוימות שלא בשל חשד לשיתוף פעולה עם ישראל

לאור המורכבות בתיק בגץ 5200/09 פלוני נ' מדינת ישראל, התעוררה השאלה בדבר הגורם המוסמך לדון בטענת מאוימות להט"בים פלסטינים באיו"ש "במובן הרחב", כלומר שלא על רקע חשד לשיתוף פעולה עם ישראל.
הוקם צוות בין משרדי בנושא, בראשו עמדה נציגת משרד ראש הממשלה, ולצידה נציגי משרדי המשפטים והחוץ, נציג המועצה לביטחון לאומי, נציג מחלקת הדין הבינ"ל בפרקליטות הצבאית, נציג מתאם פעולות הממשלה בשטחים, נציג משטרת ישראל ונציג שב"כ.
וכך נקבע בהמלצות (מקוצר):

"התשתית העובדתית הקיימת מלמדת שאין בסיס לטענה כללית כזו, ואין ברש"פ רדיפה שיטתית על בסיס נטייה מינית. לפחות בחלק מהמקרים, הבקשה לשהות בישראל מונעת מן הרצון ליהנות מאורח החיים הליברלי יותר בישראל, ולא מקיומו של איום. במקרים רבים, הטוענים למאוימות על רקע נטייה מינית הם גם בעלי עבר פלילי ו/או להם בני זוג בתחומי ישראל. אין במסקנה זו כדי לשלול את האפשרות כי במקרה פרטני מסוים יתקיים חשש אמיתי לחיי אדם, אך לאור הממצאים העובדתיים הכללים בנושא התייחסות הרש"פ והחברה הפלסטינים להומוסקסואליים ולסביות, לא יהיה נכון להתייחס למקרים נדירים וחריגים כאמור כאל קבוצה נרדפת, וההתייחסות אליהם תיעשה במסגרת ההתייחסות למאוימות על רקע פגיעה בכבודת המשפחה ונסיבות משפחתיות ואישיות אחרות".

לצד קביעה עקרונית זו, נכתב עוד בדו"ח:
"נמצא שאין כל הצדקה להקמת מנגנון חדש. ההמלצה היא שבמצבי הקיצון המעטים והבודדים שבהם נטענת טענת מאוימות על רקע פגיעה בכבוד המשפחה ונסיבות משפחתיות ואישיות אחרות, יופנה אותו פרט להמשך טיפולה הפרקטי של מתאמת הרווחה ביחידת תיאום פעולות הממשלה בשטחים. מחלקת הרווחה תפעל מול הגורמים ברש"פ, גורמים בינ"ל הפועלים בשטח הרשות וגורמים פרטיים אחרים, בכדי לסייע כמיטב יכולתה, באמצעות מכלול הכלים העומדים לרשותה, לכך שאותו פרט יקבל סיוע רווחתי, וזאת, ככלל, מחוץ לתחומי מדינת ישראל".