ע"א 7918-15 פלונית נ' פרידמן ואח'

עובדות המקרה: מדובר בערעור על פסק הדין שניתן בביהמ"ש המחוזי ת"א 32812-11-15 פרידמן נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', בו נקבע כי כפי שביקשה מאי פלג, טרנסג'נדרית ששמה קץ לחייה, גופתה תישרף ולא תיקבר - על אף התנגדות בני משפחתה. המערערת היא אמה של מאי.

ההכרעה המשפטית: הערעור נדחה. (השופט הנדל) בניגוד לטענת האם כי יש לייחס משקל רב יותר לעמדת בני המשפחה, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מציב את רצונו של המנוח במרכז הבמה, והגוון החוקתי של חובת ההגנה על כבוד המת מעניק לה עליונות נורמטיבית על פני האינטרסים של בני המשפחה. גם העיקרון שבבסיס מוסד הצוואה מלמד על העדפת רצון המת. צדק ביהמ"ש המחוזי בקביעתו שלא הונחה תשתית עובדתית המצביעה על פגמים ברצונה החופשי של פלג. האופן המחושב והמתוכנן שבו פעלה על מנת להבטיח את מימוש רצונה, דרך שורת המסמכים שערכה בימיה האחרונים, לרבות קביעת "מנגנון זיכרון" עבור שני ילדיה, מהווים אינדיקציה ברורה. בהתאבדותה אין כדי לערער את המסקנה בדבר כושרה המנטלי. הטענה בדבר "טובת הילדים" נטענה בעלמא וללא תשתית עובדתית – אמם של הילדים (שהייתה נשואה לפלג בטרם שינתה את מינה) לא ביקשה כלל להצטרף להליך. נכונה הטענה שהדין הישראלי אוסר על שריפת גופות נפטרים, אולם - בהיעדר הוראת חוק בדין הישראלי המחייבת קבורה או אוסרת שריפה, עקרון החוקיות מלמד שאין כל מניעה מכך, וכן, יש להעניק משקל לעמדת היועץ המשפטי לממשלה שסבר כי שריפה אינה מנוגדת לתקנת הציבור.

(השופטת ברון, דעת יחיד) מאי פלג ז"ל התייחסה ברגישות רבה לכך שיימצא מקום להתייחד עם זכרה למי שיבקש לעשות כן (העץ שיישתל בירושלים ומתחתיו יוטמן חלק מאפרה), ובמיוחד נתנה דעתה לילדיה. "איננו באים לשפוט את רצונה ואת דרכה של מאי פלג ז"ל, אלא רק לכבד את אלה. יהי זכרה ברוך".