ע"פ 6819/14 פלונית נ' מדינת ישראל

עובדות המקרה: המערערות, 2 טרנסג'נדריות, הורשעו ע"פ הודאתן בביצוע מעשה מגונה בצוותא. לפי כתב האישום, האירוע התפתח בעקבות מפגש בקיוסק בין השתיים לבין א.ל (המתלונן) ואחד מחבריו. לאחר דין ודברים בין חברו של המתלונן למערערות, במהלכו הוא הטיח בהן קללות וגידופים, נענה המתלונן להזמנת המערערת 1 לעלות לדירת המערערת 2. כשנכנס לשם, המערערת 1 דחפה אותו למיטה, חשפה את שדיה וניסתה לנשק אותו על פיו. למרות בקשות המתלונן מהמערערות שיניחו לו, הן התעלמו, והמערערת 2 אמרה לחברתה לבצע בו מין אוראלי. בכתב האישום נכתב כי "המערערת 1 ליקקה את איבר מינו של המתלונן, תוך שחברתה יושבת לצידו על המיטה, חושפת את שדיה ואומרת לו 'עד שאתה לא גומר אתה לא יוצא מפה'". לאחר מספר דקות הן נתנו לו לקום, והמערערת 2 דחפה אותו מחוץ לדירה כשמכנסיו מופשלים.

על כל אחת מהן נגזרו 8 חודשי מאסר בפועל ("הרף הנמוך של מתחם העונש ההולם"), תקופות שונות של מאסר על תנאי, ונקבע כי יעבירו למתלונן פיצוי בסך 10 אלף ש"ח (כל אחת), עליו הסכימו הצדדים בהסדר טיעון מוקדם יותר. בערעור לעליון הן טוענות בין-היתר שההתייחסות לעבירה שביצעו כ"מתוכננת" היא שגויה, ושלאור נסיבותיהן המיוחדות, על ביהמ"ש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהמיר את עונש המאסר לעבודות שירות.

ההכרעה המשפטית: הערעור התקבל. ביהמ"ש העליון המתיק את העונש ל-6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות. בפסק הדין נכתב כי העבירה אכן חמורה ומעוררת סלידה, ושצורמת טענת המערערות לפיה לא הוכח שמעשיהן הסבו נזק של ממש, אך עם זאת - קיימים שיקולים כבדי משקל המטים את הכף, ובהם: מצבן המגדרי הייחודי אשר בגינו יאלצו לרצות את המאסר בתנאי הפרדה קשים, הקשיים שחוו לאורך חייהן, וכן העובדה שהן נעדרות עבר פלילי. כמו כן, ביהמ"ש אינו מעוניין לקטוע את המהלך השיקומי שהחל לאחר שחרור השתיים ממעצר, בו הן משתפות פעולה, מתמידות ומשקיעות מאמץ רב.