עידו קטרי, "שונות מגדרית בפסק הדין פלוני(ת) – בין שמרנות לחדשנות"

הארת ה4 עוסקת בפסק-הדין בעניין פלונית, שבו הומתק עונשו של נאשם טרנסג'נדר בשל העובדה שעל-פי נהלי השב"ס הוא אמור היה להיות מוחזק בהפרדה בבית הכלא נווה תרצה. השב"ס טען כי הנאשם "טרם עבר ניתוח לשינוי זהותו המינית ומוגדר עדיין כאישה", ולכן נשקפת לו סכנה המחייבת להחזיקו בהפרדה.

במסגרת המאמר נטען שדרך בחינת פסק הדין ניתן ללמוד על הכוח הטמון בהסטת הדיון מגופם של טרנסג'נדרים אל התפיסה החברתית לגביהם. בעוד שדעת הרוב של השופט ניל הנדל היא דוגמה ליישום הפרדיגמות השמרניות, דעתו של השופט סלים ג'ובראן, המצטרפת לדעת הרוב, מעניקה לראשונה תוכן לזכותם של טרנסג'נדרים לשוויון ולאוטונומיה בכך שהיא מנתקת את הקשר שבין קבלת הכרה רפואית לקבלת הגנה משפטית. מצד אחד, לבית המשפט תפקיד מרכזי במערכת המשטור המגדרי אשר פועלת ככוח מדכא כלפי החופש המגדרי של כל אדם. באמצעות מתן משמעות לקטגוריות המשפטיות הוא אוכף את חוקי המגדר שבהם משתמשת המדינה כדי לקטלג ולסווג את האוכלוסייה ולנתב את חלוקת ההזדמנויות והזכויות. מצד אחר, פסק הדין בעניין פלונית מלמד על הפוטנציאל הטמון בשינוי נקודת המבט השיפוטית, משמירה על גבולות המגדר להגנה על הזכות לחופש מגדרי ועל האוטונומיה של הפרט להגדיר את עצמו ולממש את זהותו.