ת"א 16294-08 גולדרינג נ' תמרי

עובדות המקרה: הצדדים הינם שכנים. לטענת התובעת, תושבת ת"א ואם לשלושה, הנתבע קרא לעברה ביטויים המהווים לשון הרע לאוזני משפחתה ושכניה. בין היתר, לדבריה, הוא קרא לעבר בעלה "הנה הנבלה", המשיך וקרא לעברם "אתם תצטערו על הרגע שהגעתם לפה", והוסיף, "את מנהלת בבית בית זונות" ו"כולם יודעים עלייך". חברו הצטרף וקרא לעברם "עוד תרצו למכור את הבית", ואמר לבעלה "אתה נראה כמו הומו". לטענת הנתבע, נשוי כבן 73, הדברים נאמרו בשעת כעס במסגרת סכסוך שכנים מתמשך. הוא טען כי ביקש להראות לחברו מחיצה מסוכנת של פחי אשפה שאותה בנו התובעת והבעלה על שטח משותף של הצדדים ללא הסכמתו, ולפתע הופיעו מולו התובעת ובעלה. הוא ציין באוזני חברו כי השכנים הם שגורמים לו להטרדות.

ההכרעה המשפטית: התביעה נדחתה. ביטויים אלה, בהם כינה הנתבע את התובעת אינם עולים כדי לשון הרע על פי החוק, שכן, לגישת השופט, מדובר בגידופים ובשפת רחוב, אשר אינם מחמיאים, בוודאי, למושאם, אך אין בהם, כמובן, משום אמת עובדתית, וכך אף יובנו ע"י "האדם הסביר". הארוע נשוא התביעה התרחש במעמד מצומצם של התובעת, בני משפחתה וחברו של הנתבע. התלהטות הרוחות היתה על רקע המחלוקת בין הצדדים וסכסוכם כשכנים, ובחינה זהירה של הנסיבות מחייבת מסקנה כי בעיני המתבונן לא היה בדברים כדי לגרום להשפלתה של התובעת, בפרט כאשר אין מדובר בצדדים שלישיים זרים אלא בבני משפחתה הקרובים של התובעת.