ע"א (מחוזי תל-אביב) 420/94 חזון נ' שמחי

עובדות המקרה: ערעור על פסק-דינו של בית משפט השלום, שבו נדחתה תביעת המערער. בכתב התביעה נטען שהמשיב, עמיתו לעבודה של המערער, אמר לשלושה עובדים אחרים כי המערער הומו. לפיכך המערער טען שהוא סובל מבידוד חברתי ומבושה, ועל כן תבע פיצוי בגין לשון הרע בסך 50,000 ₪. בית המשפט אמנם קבע שתיוג התובע כהומו עולה כדי לשון הרע, אך דחה את התביעה בשל היעדר קשר סיבתי בין ההתבטאויות לבין הנזקים שנגרמו לכאורה לתובע.

ההכרעה המשפטית: הערעור התקבל. נקבע שבדיני לשון הרע התובע אינו נדרש כלל להוכיח קיום נזק בפועל, אלא די בכך שהוכיח כי הדברים שנאמרו הינם לשון הרע. לפיכך נפסקו למערער פיצויים בסך 10,000 ₪.

לפסק הדין בערכאה הקודמת, ראו:
ת"א (השלום פתח-תקווה) 67/91 חזון נ' שמחי