תמ"ש 37745-03-14 פלונית נ' פלונית ואח'

עובדות המקרה: מדובר בתביעת הסדרי ראייה בפני בימ"ש לענייני משפחה. בנות זוג הביאו לעולם תאומים במשותף עם תורם זרע, כך שאחת הינה האם הביולוגית, והשנייה היא היולדת. כשלושה חודשים לאחר הלידה, חתמה האם היולדת על הסכם הורות עם האב התורם , שקיבל תוקף של פסק-דין בידי בית-המשפט. חודש לאחר מכן, שתיהן חתמו עימו על הסכם הורות משותפת, שבו הוצהר כי שלושתם נחשבים להורי הילדים, ובהתאם – בנות הזוג יחיו עם הילדים, והאב יקיים עמם הסדרי ראייה. לטענת התובעת (האם הביולוגית), למן הפרידה של בנות הזוג – האם היולדת והאב עושים כל שביכולתם כדי למנוע ממנה להיפגש עם הילדים. מכאן בקשתה של התובעת לקבוע הסדרי ראייה עם הילדים.

ההכרעה המשפטית: התביעה התקבלה, ונקבעו הסדרי ראייה כמבוקש. בית-המשפט העיר שמעיון בהסכם ההורות המשותפת, ניתן להיווכח באופן ברור שכל הצדדים ראו בהורות של שלושתם כהורות שווה. אמנם ההסכם לא אושר על-ידי בית-המשפט, אך אין להתעלם מהמשמעות ההצהרתית שבו. בית-המשפט אף העיר כי בתביעות בעניינם של קטינים, יש להשתית את ההכרעה בראש ובראשונה על עיקרון טובת הילד. יש להכיר במציאות החיים של הילדים, כלומר, בקשר המשמעותי שלהם עם התובעת (האם הביולוגית). לפיכך נקבע שהתובעת תיפגש עם ילדיה פעמיים בשבוע ובסופי שבוע לסירוגין.