ע"ב 1758/06 אורית מויאל-לפלר נ' מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים

עובדות המקרה: התובעת ניהלה מערכת יחסים זוגית עם גב' לפלר (המנוחה) החל מ-1998. המנוחה הייתה מבוטחת של הנתבעת. לאחר פטירת המנוחה ובעקבות תביעה שהגישה התובעת, הכירה הנתבעת בתובעת כידועה בציבור של המנוחה, אך הודיעה לנתבעת כי תשולם לה קצבת שאירים כ"אלמן של מבוטחת" (המזכה בקצבה בשיעור 20% לפי תקנון הנתבעת). התובעת טוענת כי היא זכאית לקצבת שאירים כ"אלמנת מבוטח" – המזכה בקצבה בשיעור 40%.

ההכרעה המשפטית: התביעה התקבלה. ביהמ"ש הסתמך על עניין גיורא רז נגד המל"ל, שבו נדונה שאלה דומה ונקבע כי יש לפרש את ס' 238 לחוק הביטוח הלאומי כמקנה זכות לקצבת שאירים גם לבני זוג מאותו מין – כך שבמקרה של פטירת בן הזוג, את בן הזוג הנותר בחיים יש לסווג כ"אלמן" או כ"אלמנה" בהתאם למינו של בן הזוג הנותר בחיים. לפיכך, במקרה זה בת הזוג שנותרה בחיים זכאית לקצבת "אלמנה" ולא לקצבת "אלמן".