ת"ע 1320/08 פלוני נ' פלונית
עובדות המקרה: הליך שעניינו התנגדות של התובע (פלוני) לקיום הצוואה של המנוח, וכן תביעה למזונות מן העיזבון של המנוח. התובע טוען כי היה בן-זוגו של המנוח וידוע בציבור שלו במשך 20 שנה. לטענתו, מלבד הצוואה הכתובה שלפיה הוריש את המנוח את כל רכושו דווקא לאחותו, הייתה גם צוואה מאוחרת, או לכל הפחות הנחיות כתובות בעניין - שאותן, לדבריו, האחות מסתירה.
ההכרעה המשפטית: ביהמ"ש לענייני משפחה בב"ש דחה את התנגדות התובע לקיום צוואת המנוח ואת תביעתו למזונות מן העיזבון. לא הוכחה קיומה של צוואה מאוחרת ולא הוכחו פגמים בצוואה הקיימת. לעניין תביעת המזונות, נקבע שהתביעה אינה אפשרית לפי סעיף 55 לחוק הירושה, לא מן הבחינה העובדתית – היות ולא הוכח שהמתנגד והמנוח היו בני-זוג שחיו חיי משפחה ושיתוף; ולא מהבחינה המשפטית – שכן, לשיטת ביהמ"ש, פרשנות לגיטימית של הביטוי "איש ואישה" שבסעיף 55 מאפשרת רק מסקנה אחת: זכר ונקבה.
