תה"ן (ת"א) 52224-11-13 בעניין פלונים
עובדות המקרה: תובענה להתרת נישואין של גברים יהודים אזרחי ישראל ותושביה, אשר נישאו בניו-יורק ונרשמו על-סמך תעודת הנישואין כנשואים במרשם האוכלוסין. השניים, שנפרדו ואינם חיים עוד כזוג, ביקשו כי בימ"ש לענייני משפחה בת"א יתיר את נישואיהם על-פי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין לאומית), תשכ"ט-1969.
ההכרעה המשפטית: נקבע שביהמ"ש לענייני משפחה הוא הערכאה המוסמכת להתיר נישואין של שני גברים יהודים שנישאו זה לזה בנישואין אזרחיים בחו"ל ואשר נישואיהם נרשמו במרשם האוכלוסין בארץ. ההליך שיש לנקוט בו במקרים של תובענות להתרת נישואין חד-מיניים של בני-זוג, בני אותה דת, הוא באמצעות הגשת תובענה לפסק-דין הצהרתי, ולא תובענה לפי חוק התרת נישואין, כפי שנעשה במקרה זה. זאת, מאחר שחוק התרת נישואין לא חל על המבקשים, בהיותם בני אותה דת. ביהמ"ש נתן "צו הצהרתי" לצורכי רישום במרשם, המתיר את נישואי הצדדים. אין בצו זה משום הכרה בכך שהנישואין היו תקפים על פי הדין הישראלי.
