מנשה שאוה, "רישום והכרה של צר אימוץ זר במסגרת משפחה לסבית: הצורך בעיון מחדש בהלכת פונק-שלזינגר ובתיחום גבולותיה"

בפסק-דינו בעניין ברנר-קדיש קבע בית-המשפט העליון, בשנת 2000, כי חובה על פקיד משרד הפנים לרשום צו אימוץ זר שניתן לאישה ביחס לילד של בת-זוגה. לטענת המאמר, הכרעת בית-המשפט נטולת בסיס משפטי מספק. כמו כן, בניגוד להכרעה זו, טוען המאמר נגד החלת הלכת פונק-שלזינגר (הנוגעת לרישום נישואין שנערכו מחוץ לישראל) על פסק-דין או צו שיפוטי צו (כולל צו אימוץ זר), וגורס כי ראוי להחיל אותה רק לגבי אקט טקסי שנערך בחו"ל (כגון נישואין או גיור). הפתרון הנכון, לשיטת המאמר, היה להפנות את העותרות לקבל הכרה ישירה בצו האימוץ הזר על-ידי בית-משפט ישראלי מוסמך, שהוא בית-המשפט לענייני משפחה. בהיעדר הכרה בצו האימוץ הזר על-ידי בית-משפט זה, אין לרשום על-פי צו האימוץ הזר בלבד דבר במרשם האוכלוסין.