אלון הראל, "עלייתה ונפילתה של המהפכה המשפטית ההומוסקסואלית"

ההסבר המסורתי לתמורות המשמעותיות במעמדם המשפטי של הומואים ולסביות מאז שנת 1988 מבוסס על תהליך הליברליזציה שעברה החברה הישראלית. מאמר זה מציע הסבר חלופי, לפיו הצלחתה של "המהפכה המשפטית ההומוסקסואלית" נובע, באופן אירוני, דווקא משמרנותה של החברה. את ההצלחה של המהפכה ההומוסקסואלית מייחס המאמר לקואליציה של "תומכים נאורים", שסבורים שיחסים הומוסקסואליים אינם נחותים מיחסים הטרוסקסואליים, ושל "תומכים סובלניים", שסבורים כי יחסים הומוסקסואליים הם בלתי-מוסריים או סוטים, אך אינם רואים בפגם מוסרי או סטייה זו הצדקה להצרת זכויותיהם של הומואים. משום שמשמעותה החברתית של המהפכה המשפטית ההומוסקסואלית היתה מעורפלת, ומשום שהתמיכה במהפכה זו לא היתה מבוססת על אהדה כלפי הומואים או על הכרה בערכם של קשרים אינטימיים הומוסקסואליים, הרי שהומוסקסואליות לא נתפסה כאיום של ממש על ערכי המשפחה, והדבר איפשר סובלנות מצד פוליטיקאים שמרניים כלפי הומוסקסואליות. לטענת המאמר, דווקא הצלחתה של המהפכה המשפטית ההומוסקסואלית בשנות ה-90 של המאה ה-20 מאיימת על השלמתה של מהפכה זו, משום שהיא פגעה בתנאים שאיפשרו אותה מלכתחילה.