תע"א (ת"א) 4028-06 רינת גור נ' מדריכי פנאי, שותפות רשומה
עובדות המקרה: התובעים, עובדי מערכת העיתון "פנאי פלוס", טוענים שפוטרו בגין אפליה פסולה על רקע נטייה מינית ו/או גיל, בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. לטענתם, הם פוטרו מכוח מדיניות שהנהיגה העורכת החדשה של העיתון, אשר ביקשה "להצעיר" את מערכת-העיתון (על-ידי פיטורי עובדים מבוגרים) וכן לפטר עובדים שהם אינם "בעלי נטייה מינית הומו-לסבית" (כלומר - התובעים טוענים שפוטרו בשל "היותם 'סטרייטים' ולא חד-מיניים", בלשון פסק-הדין).
ההכרעה המשפטית: נפסק כי התובעים לא עמדו בנטל ההוכחה הראשוני להראות שלא היה בהתנהגותם או במעשיהם סיבה לפיטוריהם, באופן המעביר את הנטל אל הנתבעות להוכיח כי לא הפלו את התובעים מחמת גילם או נטייתם המינית. בית המשפט קבע כי התובעים פוטרו מטעמים ענייניים, על רקע סירובם להסתגל לשינויים שהעורכת החדשה ביקשה להנהיג בעיתון. למעלה מן הצורך, ואף שהתובעים לא עמדו בנטל הראשוני, בית-המשפט הוסיף ובחן אם הוכח קשר בין הפיטורים לבין גילם/נטייתם המינית של התובעים – לעניין זה נקבע כי קשר שכזה לא הוכח (התובעים מעולם לא נשאלו על נטייתם המינים, ובית-המשפט אף העיר כי ממילא מרבית העובדים בעיתון, גם לאחר פיטורי התובעים, הם "בעלי נטייה מינית 'סטרייטית'", כלשונו).
