חוק שירות התעסוקה, תשי"ט–1959

סעיף 42 לחוק אוסר על לשכת התעסוקה להפלות לרעה אדם בעת שליחתו לעבודה מחמת מינו או נטייתו המינית. סעיף זה אוסר גם על מעסיק לסרב לקבל אדם לעבודה מחמת מינו או נטייתו המינית, בין אם אדם זה נשלח לעבודה על-ידי שירות התעסוקה ובין אם לאו. איסורים אלה כוללים גם קביעת תנאים מפלים לעבודה. יחד עם זאת, לפי הסעיף, אי-שליחתו או אי-קבלתו של אדם לעבודה אינם נחשבים אפליה אם הם מתחייבים מאופיו של התפקיד או ממהותו, או משיקולים של בטחון המדינה.

סעיף 43 קובע את המנגנונים שבאמצעותם ניתן לערער על החלטה מפלה של לשכת התעסוקה.

סעיף 64א מחיל את איסור ההפליה, שחל על לשכת התעסוקה, גם על לשכת עבודה פרטית, כלומר על גורמים פרטיים שעוסקים בתיווך עבודה.

סעיף 42א לחוק אוסר על פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה שיש בה הפליה מחמת מין או נטייה מינית.

סעיפים 77 ו-77א קובעים את גובה הקנסות בגין אפליה כאמור בחוק זה.