חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח–1988
סעיף 2 לחוק אוסר על מעבידים להפלות בין עובדיהם, או בין מבקשי עבודה, או בין עובדי קבלן המועסקים אצלו, מטעמים הכוללים מין ונטייה מינית. אסורה אפליה מטעמים אלה בקבלה לעבודה, בקביעת תנאי עבודה, בקידום בעבודה, בהכשרה או השתלמות מקצועית, בפיטורין או פיצויי פיטורין, או בהטבות ותשלומים הקשורים לפרישה מהעבודה. גם קביעת תנאי עבודה מפלים מוגדרת כאפליה אסורה. לעומת זאת, הבחנה שמתחייבת מאופיים של המשרה או התפקיד, או ממהותם, אינה מוגדרת כאפליה.
סעיף 7 לחוק אוסר על מעביד (או ממונה מטעמו) לפגוע בעובד או בדורש עבודה מטעמים הכוללים מין או נטייה מינית, כשמקור הפגיעה הוא הטרדה מינית של העובד או דורש העבודה במסגרת יחסי העבודה, או תלונה שלו על הטרדה מינית כאמור, או סיוע שלו לעובד אחר בקשר להטרדה מינית כזו או בקשר לתלונה עליה. בחוק למניעת הטרדה מינית, מוגדרת התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית, כהטרדה מינית.
לפי סעיף 10א לחוק, הליך בבית-משפט הנוגע לאפליה מחמת נטייה מינית (כאמור בסעיף 2) או מחמת הטרדה מינית (כאמור בסעיף 7) יכול להתקיים בדלתיים סגורות.
סעיף 15 לחוק קובע את עונשי המאסר בגין אפליה במקום העבודה.
סעיפים 18א'-18ט"ו לחוק מסדירים את אופן פעולתה של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, הפועלת במסגרת משרד העבודה והרווחה, ומופקדת על קידום ההכרה בזכויות לפי חקיקת השוויון בעבודה ועל מימוש זכויות אלה.
