ע"פ 229/53 והבה נ' היועמ"ש

עובדות המקרה: המערער הורשע בביהמ"ש המחוזי בכך שהוביל קטין בן 5 לצריפו והכניס את איבר מינו לפיו של הילד. הסעיף שבו הורשע היה קיום יחסי מין שלא כדרך הטבע - סעיף 152(2)(א) לחוק העונשין שלפיו "כל אדם השוכב עם אחר שלא כדרך הטבע [...] ייאשם בפשע ויהא צפוי לעשר שנות מאסר."

ההכרעה המשפטית: ערעורו של המערער נדחה ביחס להרשעה אך התקבל ביחס לחומרת העונש, ועונשו הופחת משנתיים לשנה וחצי מאסר. ביהמ"ש עמד על יסודות העבירה בקבעו כי היא אוסרת על כל "מעשה שיש בו משום חדירה... החדרת איבר המין של הזכר לכל נקב מנקבי הגוף, חוץ מ'המקום הטבעי.'" מלבד זאת, קבע השופט חשין כי העבירה "תיתכן גם בין אישה לאישה" ומשקפת איסור גם על קיום יחסי מין בין שתי נשים, ולא רק בין שני גברים.