ת"פ 389/02 מדינת ישראל נ' חן אלקובי

עובדות המקרה: חן אלקובי נולד עם איברי מין נקביים, אך חי והציג עצמו (חלק מן הזמן) כגבר. בכתב האישום (המתוקן) נטען שחן אלקובי ונאשם נוסף קשרו קשר להכיר לאלקובי בנות לשם חברות, כאשר אלקובי "התחזה לגבר" והציג עצמו בשם "קובי". בין אלקובי לבין ארבע מתלוננות נוצרו קשרים שונים, ברמות שונות של אינטימיות. בשל כך אלקובי הואשם בעברה של התחזות כאדם אחר, במעשה מגונה שההסכמה לו הושגה תוך מרמה לגבי מיהות העושה, וכן בניסיון לאינוס לפי סעיף 345(א)(2) לחוק העונשין (העוסק בבעילת אשה בהסכמה שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה). התביעה הגיע להסדר טיעון עם אלקובי, שהודה בכל עובדות כתב האישום המתוקן (שבו האישום באינוס הומר לאישום בניסיון לאינוס).

ההכרעה המשפטית: לאור הסדר הטיעון לא נזקק בית המשפט לקבוע ממצאים בתיק, ודן את אלקובי למאסר בפועל של שישה חודשים שניתן להמרה בעבודות שירות, למאסר על תנאי של שנה, ולתשלום פיצוי כספי לשתיים מהמתלוננות.
כמו כן, ביהמ"ש ביקש להעיר הערה "על מגדר ועל הסכמה לעניין עבירות מין". ביהמ"ש ציין כי הוא מוכן לקבל את הטענה ש"הרגשתה [של אלקובי] כטרנסג'נדר, היא כשל גבר בכל המובנים, גבר הכלוא בגוף אשה," אולם הדגיש כי "כאשר פלוני קושר קשר חברתי-אינטימי עם זולתו, עליו לחשוף בפני הצד השני את היותו 'זכר' או 'נקבה' במובן הצר והמקובל כיום בחברה."