עמ"ש 37758-10-22 היועצת המשפטית לממשלה נ' פלונית

עובדות המקרה: המשיבות 1 ו-2, בנות זוג זה 13 שנה, התקשרו עם המשיב 3 בהסכם לתרומת זרע. בהסכם הוצהר כי על המשיב 3 ועל המשיבה 1, שהרתה מזרעו, יחולו חובות הוריות כלפי הילד שייוולד- אף שהוסכם בין המשיבים כי החובות ההוריות כלפי הילד יחולו על המשיבות 1 ו-2, בעוד המשיב 3 מסייע להן להרות בלבד. כך שלמעשה ישנם שני הסכמים: הסכם כתוב שאינו משקף את רצון הצדדים, והסכם שבעל פה לו כיוונו הצדדים. עם הולדת הקטינות ביקש המשיב 3 להתנער מחובותיו ההוריות כלפיהן ו"לפנות את הבמה" למשיבה 2, בת זוגה של המשיבה 1, שתתפקד כאמן. לכן פנו המשיבים לבית המשפט בעתירה לצו לפיו יירשמו הקטינות כבנותיה של המשיבה 2 (הטיעון העיקרי ביקש לראות בה אם מאמצת) ולא לחייב את רישומן כבנותיו של המשיב 3 (כך שניתוק הקשר ההורי מאפשר את אימוץ הקטינות על ידי המשיבה 2). היועמ"ש התנגדה בתוקף למבוקש. לסברתה, אין מקום כי בית המשפט יתן סעד למשיבים מקום בו נקטו בדרך של עריכת הסכם הורות לא חוקי, ובכך שפעלו לקבל תרומת זרע מתורם שאינו אנונימי, כאשר למעשה הוסכם מראש שהאב הביולוגי לא ישמש כאב משפטי או כהורה בפועל לקטין שייוולד- בניגוד לדין החל בארץ על תרומת זרע.

דיון והכרעה: בישראל ישנם שני מסלולים לתרומת זרע לצורך הפריה חוץ גופית. האחד: תרומת זרע אנונימית במסגרתה מוותר התורם על זכויותיו וחובותיו ההוריות כלפי היילוד, והשני: מסלול של הורות משותפת ללא קשר זוגי בין האב והאם אך כשלשניהם זכויות וחובות הוריות כלפי היילוד. הדין הישראלי מסתייג ממתן תוקף להסכמי הורות פרטיים המכוונים להעניק סטטוס של הורות משפטית למי שאינו ההורה הגנטי או מהעבר השני - הסכמים המבקשים לשלול את הורותו של ההורה הביולוגי. המשיבים מבקשים ליצור מודל הורות מחודש, בניגוד להסדר המוכר ומותר בישראל, שאינו עולה בקנה אחד עם תקנת הציבור ועם תכליות חוק האימוץ. ערעור היועמ"ש מתקבל באופן שמינויה של המשיבה 2 כאפוטרופוס נוסף - יבוטל. ערעורן של המשיבות ועתירתן לקבוע את המשיבה 2 כהורה מאמץ לקטינות - נדחים.