ע"פ 6918/21 בן נון נ' מדינת ישראל

עובדות המקרה: המערער נהג להציג עצמו באינטרנט באמצעות דמות פיקטיבית של בגיר וליצור קשר עם גברים בהמשך ניהל עמם התכתבויות בעלות אופי מיני, וקבע להיפגש איתם לצורך קיום יחסי מין. דקות ספורות לפני המפגש מסר שגילה של דמותו הפיקטיבית הוא למעשה 15. כשהגיע הגבר עמו קבע מפגש למקום, הציג עצמו המערער כשוטר או כעובד במשרד לאיתור פדופילים ואמר כי תיעד את רצונו של הגבר לקיים יחסי מין עם קטין וכי המידע יפורסם וכן יועבר למשטרה. אז הציע לגבר שהמידע לא יועבר לטיפול המשטרה ולא יפורסם
בתמורה לתרומה של עשרות אלפי שקלים, שהמערער אמר שיועדו למחלקה אונקולוגית בבית חולים. בשיטה זו סחט המערער מהמתלוננים סכום של 713,000 שקלים, 53,100 דולר, 2000 יורו, תכשיטים ומכשירי טלפון. המערער הורשע בעבירות של סחיטה באיומים והושתו עליו 10 שנות מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית והפעלה של מאסרים על תנאי. הוא ערער על חומרת העונש.

דיון והכרעה: אין לקבל את טענת המערער לפיה הוא זכאי להקלה בעונשו משום שפעל כלוכד עברייני מין. הוא לא טרח למסור את שמות המתלוננים למשטרה, ואפשר להם להמשיך במעשיהם. הנסיבות מלמדות שפעל מתוך בצע כסף. גם בטענה שפעל מתוך נקם בשל פגיעה שחווה בעברו אין כדי לסייע לו. נסיבות ביצוע העבירות מצדיקות את העונש החמור. עם זאת, נוכח המאסר הממושך שהושת על המערער, נכון היה שלא להוסיף אליו את המאסרים על תנאי.