דנ"ם 45-21/22 ההתאחדות לכדורגל נ' מכבי תל אביב

עובדות המקרה: נדונה שאלת האחריות של הקבוצה לקריאות פסולות מצד הקהל במהלך משחק כדורגל, כאשר אוהדי מכבי תל אביב קראו לעבר שוער מכבי נתניה "הומו" על רקע הזדהותו עם הקהילה הלהט"בית. בערכאה קמא נדחה ערעור על זיכוי המשיבה בגין הקריאות, בהסבר שהמצב התקנוני אינו מאפשר את הרשעתה. מכאן הדיון הנוסף שלפנינו. ביום שמיעת הדיון הנוסף הומלץ להנהלת ההתאחדות לתקן את התקנון באופן שיוסיף לו אחריות משמעתית בגין קריאות על רקע נטייה מינית, והועלתה השאלה האם יש לדחות את מתן פסק הדין עד שיוחלט בעניין.

דיון והכרעה: נקבע כי אין מקום לעכב את פסק הדין בעניין שלפנינו. המשיבה טוענת שמשום שהוצע תיקון לתקנון שיטיל אחריות בגין קריאות על רקע נטייה מינית, הרי שהמצב הנוכחי אינו מטיל אחריות שכזו. דעת הרוב סבורה כי אין בטענה זו ממש. הניתוח בערעור התבסס ברובו על החשש מיצירת עבירה חדשה בדרך שיפוטית, ודעת הרוב סבורה כי לפנינו שתי שאלות: ראשית- האם התנהגות האוהדים עולה כדי "התנהגות בלתי הולמת" (ועל כך הושב בחיוב שהרי אף הערכאה קמא כינתה אותה "בזויה"), ושנית- האם הקבוצה חייבת באחריות שילוחית בגין התנהגות זו. עמדת המוצא בדין המשמעתי בתחום הכדורגל מטילה אחריות שילוחית ב"מסלול ישיר" על הקבוצה בגין התנהגות בלתי הולמת של אוהדיה. על כן לא נוצרה כאן אחריות יש מאין, היא הוטלה בהתאם לעיקרון הרגיל. עתה, משראינו כי התקנון אינו שולל הטלת אחריות, יש לבחון האם יש לכך הצדקה במקרה הנדון. ודאי שאין ליישם במגרש הכדורגל מדיניות של אולם קונצרטים, אך יש לאזן בין עובדה זו לבין הצורך לשמור על שיח של בני תרבות. נוסחת האיזון לא תהיה קיומה של פגיעה ברגשות הציבור, אלא אחריות שילוחית תוטל על קבוצה בגין קריאות שנועדו להשפיל או לבזות בני אדם מחמת השתייכותם ל"קטגוריה מוגנת", או קריאות המסיתות לאלימות. חוקים דוגמת שוויון הזדמנויות בעבודה, איסור אפליה במוצרים ושירותים ואיסור הטרדה מינית מלמדים כי נטייה מינית היא אכן קטגוריה מוגנת. קבוצת מכבי תל אביב הורשעה באחריות שילוחית בהתנהגות הבלתי הולמת של קהל האוהדים ונגזר עליה קנס כספי בסך 3000 ₪, בהתאם לדעת הרוב. דעת המיעוט סברה שבמגרש הכדורגל נאמרות תדיר קריאות שאין הנייר סובל, והעניין אינו נאכף.