חגי קלעי, "אלעד רוט לא הומו: התיאוריה הקווירית בפרקטיקה המשפטית"

המאמר מבקש להציע, על בסיס התיאוריה הקווירית, חלופה נורמטיבית לשיח המשפטי הנוכחי – העוסק בזהויות ונשען על תפיסות מהותניות – בדמות שיח משפטי המכיר בפן הפרפורמטיבי של זהות הפרטים. חלקו הראשון של המאמר מציג את הקשיים הקיימים באופן המהותני שבו מתייחס המשפט הישראלי (והמערבי) לקטגוריות של זהות, דרך שתי דוגמאות מרכזיות. ראשית, בוחן המאמר את פרשת רוט, במסגרתה ניתן פיצוי בגין זיהויו של אלעד רוט כהומו בניגוד לנטייתו המינית ה"אמתית". שנית, בוחן המאמר את פסק-הדין בעניין הבית הפתוח לסובלנות ולגאווה ואת הנימוקים לפסילת ההפליה התקציבית בירושלים כנגדו.

חלקו השני של המאמר מבקש להציג מנגנון תיאורטי המאפשר, מבעד לרכיבים הדה-קונסטרוקטיביים של התיאוריה הקווירית, לחלץ ממנה משמעויות נורמטיביות. במסגרת זו מערער המודל על האבחנה בין תיאוריות מהותניות ורדיקליות, ומראה כיצד אלו גם אלו משקפות ביסודן תפיסה מהותנית ואינן מאפשרות יציאה משיח הזהויות הקטגוריאלי. בשונה מכך, המאמר מבקש לאפיין את תנועת הכוח השיחני ולהגדיר את זכויות-האדם המשפטיות כשוויון בכוח הדיסקורסיבי.

לבסוף, חלקו השלישי של המאמר מראה כיצד ניתן לתרגם את המנגנון התיאורטי האמור לתוצאה משפטית בפועל, דרך חזרה לפרשת רוט וניתוחה מחדש. ניתוח זה, אף שאינו תוחם את גבולות השליטה של הפרט על הכוח השיחני המופעל כלפיו, מראה כיצד פסק-הדין בפרשת רוט מגלם הפליה מובהקת, לא של להט"בים, כי אם של עמדת הסובייקט הלהט"בית.