בע״מ 821/21 – פלוני ואח׳ נ׳ היועמ״ש
עובדות המקרה: המבקשים הם זוג גברים אשר הביאו בהורות משותפת שני ילדים, יחד עם אותה האם, כאשר העוברים נוצרו מזרע של כל אחד מהמבקשים, וביצית של תורמת. המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ״ש המחוזי ת״א, במסגרתו התקבל ערעור היועמ״ש על פס״ד ביהמ״ש לענייני משפחה ת״א, שהורה על מינוי אפוטרופוס שלישי לכל אחד מהקטינים בנוסף על שני הוריו הרשומים. המחוזי ביטל את צווי הפוטרופסות שניתנו למבקשים, וקבע כי מוסד האפוטרופסות, אשר בניגוד לצווי ההורות מוסדר ב2, כאשר חוק הכשרות המשפטית קובע את הקריטריונים לפיהם ניתן להפעילו.
המבקשים טענו כי לא היה מקום להסתמכות המחוזי על בע״מ 3518/18 אשר עסק בצו הורות פסיקתי, שאינו מוסר בחוק – וכי המקרה אינו מעורר שאלות עקרוניות של 2 שיפוטית אלא פרשנות רגילה של סעיף 68(א) לחוק הכשרת המשפטית. היועמ״ש סמך ידו על פסק דינו של המחוזי ושב על טענתו כי חוק הכשרות המשפטית מציג מסגרת ברורה של תנאים למינוי אפוטרופוס בסעיפים 28-30 ו-33 לחוק. אין לראות בסעיף 68(א) ״סעיף סל״ המרחיב את האפשרויות המנויות במפורש בחוק למינוי אפוטרופוס נוסף. טובת הקטינים אינה נפגעת מאי-מינוי של אפוטרופוס שלישי, ולמעשה אף נקבע כי מינוי כזה עלול לפגוע בטובתם.
הכרעת הדין: השופט מזוז דחה את הבקשה למתן רשות ערעור, בקובעו כי סעיף 68(א) לחוק הכשרות המשפטית הוא סעיף שיורי שנועד לשמור על עניינו של הקטין, במקרים מיוחדים. לא מתקיים התנאי הבסיסי שבסעיף של נזקקות הקטין לאפוטרופוס נוסף. חוק הכשרות המשפטית לא נועד לכונן יחסי הורות או להכרה ב-״הורות משולשת״ ולכן אין מקום לעשות שימוש בחוק.
