עמ"ש 52453-02-20 - משרד הרווחה והשירותים החברתיים תל אביב ואח' נ' ש' ואח'
עובדות המקרה: זוג הומואים, הורים לילדים אחים בהורות משותפת נרשמו במרשם האוכלוסין כך שלכל אחד מהילדים אב אחד מבני הזוג ואם משותפת. הזוג והאם הגישו תביעה למינוי כל אחד מהאבות כאפוטרופוס נוסף לקטין שאינו רשום כילדו. בימ״ש לענייני משפחה קיבל את תביעת הזוג והורה על מינויים כאפוטרופוסים נוספים. היועמ״ש ערער על פסק הדין בטענה כי חוק הכשרות מגביל את האפשרות למינוי אפוטרופוס נוסף, בטענה כי כשם שלא ניתן ליצור הורות בהסכם פרטי, לא ניתן לעשות כן ע״י אפוטרופסות אלא רק בהתאם לדרכים הקבועות בחוק, כי התסקיר שהוגש לצורך התביעה בבימ״ש קמא קבע כי אין במצב האפוטרופסות הקודם בכדי לפגוע באופן הטיפול בהם, כי מינוי אפוטרופוס נוסף עלול לפגוע בטובת הקטינים במקרה של התפרקות התא המשפחתי או אם יתעוררו חילוקי דעות בין האפוטרופסים, וכי סעיף 68(א) לחוק הכשרות מאפשר רק מינוי אפוטרופוס זמני בעוד הפרשנות של בימ״ש קמא לסעיף בלתי סבירה בעליל. עוד טען כי אימוץ פסה״ד יוביל להשלכות מרחיקות לכת המסורות למחוקק, ועלולות להוביל לאפוטרופסים מרובים במקרי גירושין וכי הבקשה של הזוג לאפוטרופסות נובעת מרצונם להעניק מעמד חוקי להסכמות בינם לבין עצמם, בעוד שסעיף 68(א) נועד למקרי צרכים קונקרטיים לטובת הקטין.
המשיבים השיבו כי היועמ״ש מתעלם מההלכה שנקבעה ברע״א 4896/15 לפיה ניתן למנות אפוטרופוס שלישי לקטין מכח הוראת סעיף 68(א) כאשר המבחן לכך הוא טובת הילד. המשיבים טענו כי ההורים מסכימים למינוי בניגוד לפס״ד מרכז ופלוני בהם האב הביולוגי התנגד למינוי אפוטרופסית נוספת. עוד טענו כי הצו הכרחי לאפשר למי שמגדל את הילדים לבצע פעולות בסיסיות כגון ביקור בקופת חולים או הרשמה לגן ילדים, כי היקף שיקול הדעת לפי סעיף 68(א) הוא רחב, כי נסיבות חיי הקטינים מהווה ״סיבה מיוחדת״ למינוי בני הזוג לאפוטרופוסים, וכי יישום נכון של הדין המתחשב במציאות חייהם המיוחדת של הקטינים מחייבת את הותרת הצווים על כנם ודחיית הערעור.
הכרעת הדין: בימ״ש קיבל את הערעור וקבע כי מינוי של אפוטרופוס נוסף לקטין מתבצעת רק לפי סעיפים 28, 29 ובשילוב עם טובת הקטין המעוגנת בסעיף 30 לחוק הכשרות. סעיף 68(א) אינו מאפשר הרחבה של אפשרויות למינוי אפוטרופוס קבוע נוסף כאשר יש בנמצא שני הורים כשירים ומתפקדים. הסעיף הוא סעיף שיורי שנועד לשמור על ענייניו של הקטין כאשר טובתו מחייבת פעולה חריגה – לדוגמא כאשר אחד ההורים יעזוב את הארץ. בימ״ש פירט כי הקשיים אותם מנו המשיבים אינם מצדיקים את השימוש בסעיף מאחר וניתן לפתור את חלקם באמצעות ייפוי כוח או עריכת הסכם בעל תוקף פס״ד. עוד נקבע כי יש מקום לחשש היועמ״ש לריבוי אפוטרופסים מעבר לאפוטרופוס השלישי ופגיעה בטובת הקטין במקרה פרידה או כאשר יתגלעו חילוקי דעות בין האפוטרופסים.
